שני ירחים בשמיים?

האם ב – 27 באוגוסט יראו שני ירחים בשמיים?

 

ייתכן שכבר התמזל מזלכם וקיבלתם לתיבת הדואר האלקטרוני (או בווצאפ או שראיתם ברשת החברתית החביבה עליכם) את הבשורה כי באוגוסט הקרוב, בדיוק ב-27 בחודש, ייראה מחזה אסטרונומי מיוחד במינו. ליתר דיוק, מתואר צירוף מקרים יוצא דופן, אשר לפיו רק פעם בכמה מאות שנים (או אלפי שנים או עשרות אלפי שנים – בהתאם לגרסה שנשלחה אליכם) מאדים מתקרב אל כדור הארץ במידה כזאת, שלצופה על הארץ הוא נראה גדול כמו הירח.

בדרך כלל הכותרת תהיה משהו בנוסח "השנה ייראו שני ירחים בשמים". למרות שהודעה זאת מועברת מדי שנה, הדבר מעולם לא היה אפשרי. ננסה לבדוק מהן הסיבות שהביאו ככל הנראה לשגיאה שעשתה לה כנפיים ברחבי האינטרנט, ונסביר מדוע מבחינה מדעית לא ניתן לראות את מאדים גדול כמו הירח בעין בלתי מצוידת.

מאדים הוא כנראה כוכב הלכת המסקרן ביותר במערכת השמש; במיוחד לאור הסבירות שהתקיימו עליו בעבר חיים (ואולי אף בהווה). למאדים יש תכונות שמזכירות במידה רבה את כדור הארץ: קרקע מוצקה, אטמוספרה (אם כי דלילה ביותר), ואפילו קטבים שבהם בעיקר קרח יבש (פחמן דו-חמצני קפוא). במאדים יש עננים (אף הם בעיקר מורכבים מפחמן דו-חמצני), וסופות חול אימתניות שמסוגלות לכסות אפילו חצי מפניו של כוכב הלכת.

מי שיביט אל שמי הלילה מתוך העיר יוכל לראות רק הד קלוש לאלפי הכוכבים שנגלים לעין בלילה חשוך במדבר. עמי קדם שחיו באזורנו לפני אלפי שנים החלו להשתמש בסידורי הכוכבים כדי לעקוב אחר עונות השנה. כבר אז הבחינו אותם תוכנים (אסטרונומים) כי יש בשמי הלילה כמה נקודות שמשנות את מיקומן ברקיע בין כוכבי השבת. במשך תקופה ארוכה, כשנה וחצי, מדי פעם מאדים נראה לעין הבלתי מצוידת חיוור, ותנועתו בין קבוצות השמים אטית ומשקפת את תנועתו הממשית סביב השמש. אולם, במשך כחצי שנה לאחר מכן הוא מתבהר, מהירות תנועתו בשמים גדלה ובחלק מהזמן כיוון תנועתו מתהפך. ריקוד מיוחד זה חוזר על עצמו מדי מחזור סינודי, הזמן הנדרש לכוכב לכת לחזור לאותה זווית בשמי כדור הארץ. גם שאר כוכבי הלכת נעים ומשנים את בהירותם באופן דומה, אולם שינוי המהירות והבהירות של מאדים הוא הבולט ביותר.

בסוף המאה ה-14 הקים טיכו בראהה כמה מצפי כוכבים באירופה, ובהם ביצע תצפיות אסטרונומיות ברמת דיוק גבוהה מכל קודמיו. תצפיותיו נגעו בנושאים רבים, אולם דווקא מעקבו אחר שינוי המקום של מאדים סייע רבות ל"מהפכה המדעית" בה"א הידיעה. בראהה העסיק במצפה הכוכבים שהקים בפראג אסטרונום שהיה כוכב עולה בתקופה זו, יוהאנס קפלר. קפלר שהה בפראג מעט יותר משנה לפני מותו של בראהה, אולם האוצר הגלום – תצפיותיו, נותר בידיו. מניתוח מיקומו של מאדים ותנועתו על פני הרקיע יצר קפלר תמונת עולם חדשה, אשר לפיה השמש היא מרכז היקום וכדור הארץ מקיף אותה. התורה ההליוצנטרית הוצעה קודם לכן על ידי ניקולאס קופרניקוס, בספרו על סיבובי הספרות השמימיות. בספר הזה הוא הציע לראשונה מודל מפורט לתנועת כוכבי הלכת במעגלים ותת-מעגלים (אפיציקלים) סביב השמש. קפלר הוסיף לתורה תיקון חשוב מאוד: תנועת כוכבי הלכת סביב השמש אינה במעגלים אלא באליפסות, כאשר השמש נמצאת באחד ממוקדיהן.

ב-27 באוגוסט 2003 היה המאדים קרוב לכדור הארץ יותר מכפי שיהיה במאות השנים הקרובות. באותה תקופה הופצה ידיעה ברשת האינטרנט, ובה נכתב שצפייה במאדים דרך טלסקופ בהגדלה של פי 75 תאפשר לראותו גדול כמו שהירח נראה בעין הלא מצוינת. ממש כמו בטלפון שבור, הושמט ברוב ההודעות החלק שמדבר על הגדלה באמצעות טלסקופ. הפעם האחרונה שבה מאדים והארץ היו קרובים הייתה בדצמבר 2007 ולאחריה בינואר 2010.

בדומה למיילים שונים ומשונים אשר ממשיכים להיות מופצים חדשות לבקרים ברשת, גם המידע הזה סולף, והוא ממשיך להיות מופץ מדי שנה במתכונת מעוותת שלפיה ייראו ב-27 באוגוסט שני ירחים בשמים. לעתים יד עלומה "מתקנת" את 2003 ל-2018.

כדי להבין מדוע הגרסה המופצת ברשת אינה אפשרית כלל, עלינו להבין כמה עובדות בסיסיות הקשורות באופן התנועה של כוכבי הלכת סביב השמש, ובמיוחד תנועתו של כוכב הלכת מאדים. מדי שנתיים וחודשיים המרחק בין כדור הארץ ומאדים קטן, ולאחר מכן גדל, כאשר מידת ההתרחקות וההתקרבות משתנה חליפות בשל התנועה האליפטית. ב-27 בינואר 2010 המרחק בין מאדים לכדור הארץ היה 99,330,000 ק"מ, כמעט כפול ממרחקו ב-2003, ולכן קוטרו הנצפה היה קטן פי שניים. מרחקו הממוצע של כדור הארץ מן השמש הוא 150,000,000 ק"מ ומרחקו הממוצע של מאדים מהשמש הוא כ- 230,000,000 ק"מ. כאשר כדור הארץ ומאדים נמצאים בצדדים מנוגדים ביחס לשמש (מצב הנקרא התקבצות) מרחקם יכול להגיע לכדי 400,000,000 ק"מ. כאשר שני כוכבי הלכת נמצאים באותו צד של השמש (מצב הנקרא ניגוד), מרחקם יכול לקטון עד כדי 56,000,000 ק"מ. באוגוסט 2003 מאדים היה כמעט בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו, בעוד כדור הארץ היה בסביבת ההפיהריון (הנקודה הרחוקה ביותר מהשמש במסלול של כדור הארץ). במהלך אותו חודש המרחק בין כדור הארץ ומאדים קטן לכדי 55,758,006 ק"מ, ניגוד שהיה הקרוב ביותר מזה 60,000 שנים. הפעם הבאה שכדור הארץ ומאדים יתקרבו זה לזה עד כדי כך תהיה בשנת 2287.

ניתן להמחיש בקלות את הסיבה שבגינה מאדים לא יוכל להיראות גדול כמו הירח לצופה מכדור הארץ. לשם ביצוע הניסוי יש להצטייד במטבע של חצי שקל שייצג עבורנו את מאדים, ומטבע של שקל אחד שייצג את הירח (של כדור הארץ). בקנה המידה של הניסוי, קוטר מטבע השקל כסנטימטר מייצג כ- 3,400 ק"מ (קוטרו של הירח). כדי לשמור על קנה המידה נציב את "הירח" במרחק של 112 ס"מ מנקודת הצפייה ואת "מאדים" נמקם במרחק של קצת יותר מ- 165 ס"מ, כך שידמה את המרחק בין כדור הארץ ומאדים באוגוסט 2003. עכשיו, חזרו לנקודת הצפייה והתרשמו בעצמכם האם ניתן לראות את "מאדים" גדול כמו "הירח". מכאן ברור שמאדים לעולם לא ייראה גדול כמו הירח בעין בלתי מצוינת.

במשך אלפי שנים כוכבי הלכת (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי) נראו לקדמונים לא יותר מנקודות אור בוהקות שנעו בשמים. אולם, עם המצאת הטלסקופ בתחילת המאה ה-15 ושכלולו, נתגלה כי מדובר בעולמות של ממש. הגילוי של טבעות שבתאי, ירחי צדק וקוטבי מאדים הסעיר את דמיונו של המין האנושי. כיום מבט מבעד לטלסקופ איכותי מאפשר צפייה בתוואי שטח על פני מאדים, הר האולימפוס מונס, קניון הואליס מרינריס וקוטבי מאדים. עם זאת, חשוב לזכור כי קוטרו של מאדים הוא בערך חצי מזה של כדור הארץ, כך שגם בהגדלה של פי 150 מאדים ייראה בגודל מטבע של עשר אגורות המוחזק ביד פרוסה לכל אורכה.

אהבת?
שתף עם חבריך