התחממות גלובלית

בחורף האחרון הכתה בצפון מזרח ארצות הברית סופה עוצמתית ששברה את שיאי הקור שנמדדו אי פעם. הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, הידוע בעוינותו למדע ושטוען שהתחממות הגלובלית עליה יש הסכמה מדעית רחבה היא המצאה סינית, מיהר לצייץ בטוויטר: "מסתבר שהתחממות כדור הארץ, אחרי הכל, היא לא בעיה כזו גדולה". אנשי מדע בכירים, בהם גם אנטוני ליזרוביץ, מנהל פרויקט שינוי אקלים באוניברסיטת ייל, התייחסו לדברים וכתבו: "דברי טראמפ מגוחכים מדעית ושגויים". מהי אותה התחממות גלובלית שמעוררת מחלוקת כל-כך קשה בין פוליטיקאים ומתנגדי מדע ובין רובם המכריע של המדענים?

על מנת להבין את המושג "התחממות גלובלית", עלינו להבחין בין שני מושגי מפתח: מזג אוויר ואקלים. מזג אוויר מציין מצב אטמוספרי למשך זמן קצר (בדרך כלל ימים או שבועות), שבו יכול להיות גל קור (אפילו קיצוני), גל חום או תופעות אחרות. כאשר מדובר בטווח ארוך (שנים, עשרות שנים וכו'), שבאמצעותו קובעים מגמה, אין אנו מדברים על מזג אוויר אלא על אקלים. אלו שמנסים להסביר שיש או שאין התחממות גלובלית על סמך אירוע מזג אוויר זה או אחר, אינם מבינים את ההבדל. כאשר בנוסף לחוסר ההבנה הנובעת מבורות ובמושג מוטעה לגבי אקלים כדור הארץ, מתקבלות גם החלטות הקשורות להעלאת ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ולכן עלולות להיות השלכות בלתי הפיכות על כולנו וגם על הדורות הבאים.

מהם גזי חממה ומהו אפקט חממה? חממה היא מבנה העשוי מחומר שקוף (בדרך כלל זכוכית או פלסטיק) שבתוכו ניתן לגדל צמחים. הזכוכית השקופה מאפשרת כניסת קרינת שמש לתוך החממה החיונית לפוטוסינתזה בצמחים, ובנוסף היא יוצרת אפקט של חימום, משום שקרינה תת-אדומה, המתבטאת בחום ונפלטת מהקרקע ומאזורים נוספים בתוך מבנה החממה, אינם יכולים לצאת דרך זכוכית. החממה היא למעשה חיקוי לתופעה טבעית המתרחשת באטמוספירה כל הזמן.

לא רק שאפקט החממה בכדור הארץ אינו דבר שלילי, אלא שהוא אפילו חיוני לקיומם של החיים שאנו מכירים. אילולי אפקט החממה, הטמפרטורה על פני כדור הארץ הייתה צונחת אל מתחת לנקודת הקיפאון של המים. הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ, העומדת כיום על 15 מעלות צלזיוס, הייתה נמוכה בכ – 30 מעלות צלזיוס, וכתוצאה מכך לא היה מתאפשר קיומם של צמחים או חיים דומים למה שמוכר לנו כיום. שכנינו במערכת השמש מדגימים היטב את המשמעות של אפקט חממה: בכוכב הלכת נוגה קיים אפקט חממה קיצוני ולכן הטמפרטורה הממוצעת בו היא מעל 400 מעלות צלסיוס. במאדים לעומת זאת, האטמוספרה דלילה מאוד ולכן כמעט שלא קיים בו אפקט החממה, דבר שמביא לטמפרטורה ממוצעת של כ 60- מעלות צלסיוס.

אבל ממש לא צריך להרחיק אל מרחבי מערכת השמש. כל מי ששהה בחוץ בליל חורף בהיר יודע שהוא אמנם לא גשום, אך הוא קר באופן משמעותי מליל חורף מעונן. הסיבה היא שהעננים אטומים לקרינה תת-אדומה ומחזירים אותה לארץ (בדיוק באותו אופן בו פועלת הזכוכית בחממה). החום שמשתחרר מפני השטח של כדור הארץ עולה עד שהוא מגיע לשכבה הנמוכה באטמוספרה (טרופוספרה) בגבהים של עד עשרה קילומטרים, בה הקרינה התת-אדומה מוחזרת ברובה. מי שאחראים להחזרה הזאת הם גזים שנקראים "גזי חממה" והעיקריים שבהם הם פחמן דו-חמצני ואדי מים.

אז מה הבעיה?

החל מאמצע המאה השמונה-עשרה, החלה המהפכה התעשייתית, שם מקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים שהתחוללו בעיקר באנגליה ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית. המהפכה התעשייתית התאפיינה בשכלולים ובמיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לשינויים נרחבים, בהם מעבר אוכלוסייה מהכפר לעיר, שינוי עצום בתחבורה ובייצור. בין היתר, הביאה המהפכה התעשייתית את המצאת הרכבות, הרכב הפרטי, אוניית הקיטור, פס הייצור, הייצור ההמוני ולא פחות מרכזי מכך הוא הולדת תרבות הצריכה.

לצד התועלות הרבות שהביאה אתה המהפכה התעשייתית, נעשה בעקבותיה שימוש הולך וגדל באנרגיה. מקור האנרגיה העיקרי בו השתמשו הוא דלקים פוסיליים, שמקורם בבטן האדמה ומשך הזמן הו הם נוצרים מוערך במיליוני שנים, בהם פחם ונפט.

השימוש בכמות אנרגיה עצומה שהחלה בעקבות המהפכה התעשייתית הביא לשחרור גזי חממה רבים לאטמוספרה. כאשר ריכוזם של אלו עלה באטמוספרה, אפקט החממה הטבעי והחשוב לקיומנו, התגבר וכתוצאה מכך החלה הטמפרטורה לטפס. שוב, אין אנו מדברים על מזג אוויר קר או חם במיוחד (גם אלו הולכים ומקצינים ועל כך בהמשך) אלא על מגמות ארוכות טווח. שנת 2017 למשל, הייתה החמה ביותר בהיסטוריה (מאז החלו המדידות). אז מה הבעיה אם העולם יתחמם? מדוע אנשי המדע מודאגים כל-כך?

כתוצאה מעליית הטמפרטורה עלולים קרחונים להפשיר. הקרחונים הנמצאים על היבשה ממלאים מספר תפקידים – הם אוגרים מים, מווסתים בכך תנועת משקעים ומחזירים לחלל קרינה (צבע לבן בוהק מחזיר קרינה לעומת צבע אדמה שבולע הרבה יותר ממנה). כאשר קרחונים מתחילים להפשיר, האנושות חשופה יותר לשיטפונות, בצורות (בתקופות בהן אין משקעים), ועודפי המים מגיעים אל הים וגורמים לעליית המפלס שלו. במאה השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עלתה בכ – 3/4 מעלת צלסיוס. זה אולי נשמע שינוי קטן, אבל אם נזכור שהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ היא 15 מעלות, אזי שמדובר במספר מפחיד. תצפיות מלמדות על נסיגה משמעותית של קרחונים בכל רחבי כדור הארץ, ולמעשה אם הקצב הנוכחי יימשך, פארק הקרחונים במדינת מונטנה שבארה"ב, יישאר בקרוב ללא קרחונים כלל. באזורים מסוימים בעולם, כמו בסיביר למשל, הפשרת קרח עד מביאה לחשיפת בעלי חיים שנותרו קפואים בקרח ושנכחדו מזמן, כמו הממותה.

המדידות מלמדות שגם פני הים כבר עלו בכמה עשרות סנטימטרים, דבר המסכן מאוד איים נמוכים באוקיינוסים (יש מדינות שצפויות להיעלם לחלוטין), ומהווה בעיה הולכת ומחריפה לערים הבנויות לאורך חופי הים. המשך מגמת ההתחממות הגלובלית שעלולה להביא בעקבותיה עלייה של מספר מטרים, עלולה להביא לפגיעה בחלק ניכר של אוכלוסיית כדור הארץ שגרה בערי חוף.

תופעה נוספת שמקושרת ישירות להתחממות גלובלית היא הפיכת מזג האוויר לקיצוני יותר – תקופות יובש ארוכות, שיטפונות קשים, קור קיצוני וחום שובר שיאים. לכן, דווקא בימים בהם מזג האוויר קר במיוחד, זאת אינה השעה לצאת בהכרזות שאין להן שום אחיזה בעובדות מדעיות, אלא לחשוב שוב כיצד יכולים כולנו לתרום לשמירת הסביבה למעננו ולמען הדורות הבאים.

 

אהבת?
שתף עם חבריך