מתחילים לארוז?

כוכב-לכת שעשוי להתאים לחיים התגלה במערכת שמש אחרת

 

לפני כשלושים שנה העולם המדעי לא הכיר ולו כוכב לכת אחד שאינו מהווה חלק ממערכת השמש "שלנו". מאז, עם התקדמות יכולות התצפית, ובמיוחד זו המתבצעת מהחלל, החנו הנתונים להצטבר ובכל שנה התגלו כמה עשרות כוכבי לכת כאלו. עם שיגורו של טלסקופ החלל קפלר בשנת 2009, התגבר מאוד זרם המידע וכיום רשומים כבר כמה אלפי מועמדים ככוכבי לכת חוץ-שמשיים. מדובר בגרמי שמיים מרתקים שפותחים את שאלת החיים ביקום, אך גילויים אינו פשוט כלל וכלל.

אל שפיצר הצטרף באפריל 2018 טלסקופ החלל TESS (ראשי תיבות באנגלית של Transiting Exoplanet Survey Satellite). מלבד העובדה שהטלסקופ החדש של נאס"א שוגר באמצעות משגר של יצרן פרטי, מסוג פאלקון 9 של חברת SpaceX, הוא תוכנן לחפש כוכבי לכת חוץ-שמשיים בשטח נרחב פי 400 מאשר זה של טלסקופ החלל קפלר. בנוסף, מצויד TESS ביכולת גילוי של כוכבי לכת אשר מקיפים כוכבים בהירים פי 30 עד 100 לעומת אלו שיכול קפלר לגלות.

הסיבה שמלכתחילה שולחים טלסקופים לחלל נובעת מהקושי הקיים בביצוע תצפיות אסטרונומיות מן הקרקע, המוגבל בשל סינון ופיזור הקרינה האלקטרומגנטית באטמוספירה של כדור הארץ. ניתן אמנם לפתור חלק מהקשיים באמצעות מצפים מתוחכמים (כמו אלו העושים שימוש באופטיקה מסתגלת), אולם היציאה לחלל מאפשרת לטלסקופים להשיג תמונות באיכות מצוינת בזכות העובדה שהם מקיפים את כדור הארץ מחוץ למעטה האטמוספירה שלו. תצפיות מהחלל מאפשרות למדוד גם בטווח התדרים האלקטרומגנטיים שמחוץ לחלון האופטי ולחלון הרדיו, שני סוגי הקרינה האלקטרומגנטית החודרים את האטמוספירה, ומגיעים אלינו (ואל מצפי הכוכבים הנמצאים על הקרקע).
אסטרונומית קרני-X אינה יכולה כלל להתבצע מכדור הארץ, אלא אך ורק מלוויינים כדוגמת צ'נדרה וכמוה גם תחומי האינפרה אדום והאולטרה סגול נחסמים עד שהם מגיעים לקרקע.

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני האסטרונומיה המודרנית, הוא איתור כוכי לכת חוץ שמשיים אשר חיים, כפי שהם מוכרים לנו, עשויים להתקיים על פניהם. כיוון שאין לנו עדיין דרך ישירה להגיע אל אותם מקומות מרוחקים ולקחת מהם דגימות (וגם אז ייתכן שלא נגיע בדיוק לאתר המדויק בו הם ישנם חיים כלשהם), אנו מבחינים בין כוכבי לכת חוץ שמשיים הנמצאים באזור המכונה "אזור חיים" לבין כאלו הנמצאים מחוצה לו.

"אזור חיים" מוגדר כאזור בחלל שבו מתקיימים תנאים הדומים לאלו שמאפשרים קיום חיים בכדור הארץ. זוהי למעשה מעטפת תאורטית סביב כוכבים, שאם יש בתוכה כוכבי הלכת, על פני השטח שלהם ישררו טמפרטורות המתאימות להימצאות מים במצב צבירה של נוזל. כפי שידוע לנו כיום, מים נוזליים חיוניים לחיים הודות לתפקידם כממס בתגובות ביוכימיות.

עד לאחרונה היה זה קפלר-452b (שעל גילויו עליו פורסם ב-23 ביולי 2015), שנחשב לכוכב הלכת החוץ שמשי בעל הסיכויים הרבים ביותר לקיום חיים. קדם לו קפלר-22b, כוכב הלכת השלישי של הכוכב דמוי שמש קפלר-22 (במרחק של כ-600 שנות אור מכדור הארץ), שהיה הדוגמה הטובה ביותר לכוכב לכת חוץ-שמשי אשר מסלולו סביב הכוכב שלו נמצא בתוך אזור החיים.

בחודש אוגוסט האחרון, התבשרנו שצוות בין-לאומי של אסטרונומים, בהובלתה של ליסה קלטנגגר מאוניברסיטת קורנל, הצליח באמצעות נתונים שהגיעו מ TESS לאתר כוכב לכת חוץ שמשי שככל הנראה יהיה מתאים למגורים מחוץ למערכת השמש שלנו. כוכב הלכת הנקרא GJ357d, התגלה בתחילת שנת 2019 ולפי חישובי המדענים הוא נמצאב"אזור החיים" במערכת השמש שלו, הנמצאת במרחק של כ-31 שנות אור מכדור הארץ.
GJ357d מסיבי יותר מכדור הארץ ובזכות האטמוספירה העבה שלו, נראה שמים נוזליים עשויים להימצא על פני השטח שלו. הוא מקיף את השמש שלו, שמש ננסית מסוג M, כל 55.7 יום במרחק של כחמישית מהמרחק שבין כדור הארץ לשמש.

הצטברות התגליות בשנים האחרונות אודות כוכבי לחץ חוץ שמשיים, בהם כאלו הנמצאים ב"אזור החיים", מציתה את הדמיון ונותק לנו לקוות שלצד תגליות רבות נוספות מסוג זה, נזכה לקבל גם אות חיים של ממש משכנים שלנו ביקום.

אהבת?
שתף עם חבריך