המהפכה הבאה כבר כאן

מה השתנה ב 15 השנים האחרונות?

בשנים האחרונות אנו מספרים בפינה הקבועה הזאת אודות חדשות, עדכונים ולעתים מושגים שונות מתחום האסטרונומיה וחקר החלל.
לכבוד הגיליון החגיגי של 15 שנים ל"גלילאו צעיר", חשבנו שנכון למנות תגליות משמעותיות בתחום שהתרחשו ב – 15 השנים האחרונות. בניגוד לנושא מובהק, אחת הכתבות שהכי קשה לכתוב היא כתבה שמתארת שינויים שהתרחשו על פני פרק זמן כשהוא. הסיבה לקושי נובעת לא מחוסר התקדמות, אלא בדיוק להיפך, מפריצת גבולות מרשימה במיוחד במספר רב של כיווני מחקר. כדי להתגבר על הקושי בלי להפוך את הכתבה לספר שלם, נבחרו מספר דוגמאות, לא בהכרח הכי חשובות (מי אנחנו שנשפוט?), אולי לא בהכרח אלו שמגזין אחר היה בוחן לציין, אבל כן אלו שניתן להבין בבהירות עד כמה השינוי היה משמעותי.

 

כוכבי לכת חוץ שמשיים

לפני כשלושים שנה העולם המדעי לא הכיר ולו כוכב לכת אחד שאינו מהווה חלק ממערכת השמש "שלנו". מאז, עם התקדמות יכולות התצפית, ובמיוחד זו המתבצעת מהחלל, החנו הנתונים להצטבר ובכל שנה התגלו כמה עשרות כוכבי לכת כאלו. עם שיגורו של טלסקופ החלל קפלר בשנת 2009, התגבר מאוד זרם המידע וכיום רשומים כבר כמה אלפי מועמדים ככוכבי לכת חוץ-שמשיים. מדובר בגרמי שמיים מרתקים שפותחים את שאלת החיים ביקום, אך גילויים אינו פשוט כלל וכלל. אל שפיצר הצטרף באפריל 2018 טלסקופ החלל TESS (ראשי תיבות באנגלית של Transiting Exoplanet Survey Satellite).

גילוי כוכבי לכת סביב הכוכבים הבהירים הקרובים ביותר למערכת השמש יפתח אפשרויות חדשות למדידת מסת כוכבי הלכת וצפיפותם, לחקר האטמוספירות שלהם, לחקר הכוכבים המארחים שלהם ויאפשר למדענים ללמוד על אופי המערכות בהם נמצאים כוכבי הלכת. אנו מקווים שמידע זה יעזור לנו להבין טוב יותר את ההיסטוריה של כוכב הלכת שלנו, איך התחילו החיים על פניו, ואולי נקבל אפילו רמז לקיומם של חיים בעולמות אחרים.

 

גלי כבידה

אחד מגדולי המדענים הגדולים ביותר שידעה האנושות, אלברט איינשטיין, חזה את האפשרות לקיומם של גלי כבידה לפני כמאה שנים, בעקבות תורת היחסות הכללית שפיתח. אולם רק כמאה שנים מאחר יותר, בשנת 2016 דיווחו המדענים ריינר וייס, בארי באריש וקיפ תורן, על גילוי עדות ישירה לגלי כבידה, תגלית שזיכתה אותם בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017.

רצף התגליות האחרונות בתחום גלי הכבידה מהווה פתח להתבוננות חדשה לגמרי על היקום. מדידת גלי כבידה עשויה לספק מידע על גופים קוסמיים שכמעט ואינם פולטים כמעט קרינה אלקטרומגנטית, בהם חורים שחורים וכוכבי נויטרונים. ייתכן שבזכות המחקר אודות גלי כבידה ניתן יהיה לתאר באופן מדויק יותר את הכבידה ולגשר על פער, שהטריד מאוד את איינשטיין, בין תורת היחסות לבין תורת הקוונטים.

 

עדויות להימצאות מים במאדים

מאדים, אחד משני השכנים הקרובים ביותר לכדור הארץ (נוגה היא שכנתנו השנייה), היה מאז שחר ההיסטוריה של התצפיות האסטרונומיות אחד מגרמי השמים המסקרנים ביותר עבור האדם. בזכות קרבתו אלינו, כוכב הלכת מאדים זכה להיות נושא מרכזי בחקר החלל החל מראשית התצפיות ועד ימינו. גילוי מים על פניו מלהיב במיוחד משום שעבור החיים, לפחות כפי שאנו מכירים אותם מכדור הארץ, הם מהווים תנאי הכרחי. כמובן שאם יתגלו חיים על פניו של מאדים, סביר להניח שיהיו אלו יצורים פרימיטיביים ביותר, דוגמת בקטריות. ובכל זאת, גילויים של חיידקים על מאדים יערער לחלוטין את המקובלות כיום באנושות ויעורר שוב את הדיון אודות מקורם של החיים, הימצאותם ביקום ויפתח פרק מרתק מאין כמוהו לגילוי מקומות נוספים בהם אלו עשויים להתקיים.

ב 28 בספטמבר 2015 רעשה הקהילה המדעית עם הודעתה של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) במסיבת עיתונאים חגיגית, על גילויים של מים זורמים על פניו של כוכב הלכת האדום. בדיווחה, הודיעה נאס"א על גילוי מים מלוחים זורמים במאדים, לפחות בחודשים שבהם הטמפרטורה על פניו גבוהה יחסית. עדויות לזרמי המים נמצאו בקניונים ותחת מכתשים. הזרמים שהתגלו הותירו כתמים כהים וארוכים על שטח שמתפרס לאורך כמאה מטרים ולרוחב של עד חמישה מטרים. מדובר בכתמים שנצפו לראשונה כבר ב-2010, אך רק לאחר ניתוח יסודי של הנתונים ע"י צוות מדענים, שהבחין כי הסלעים מכילים מינרלים שמסוגלים לספוג לחות, הבינו שככל הנראה רק מים זורמים עשויים להוות את ההסבר להופעתם. בקיץ האחרון דיווחה קבוצת מדענים מאיטליה על כך שהם זיהו מאגר גדול של מים נוזליים מתחת לפני השטח בסמוך לקוטב הדרומי של מאדים.

 

מעבר לחברות חלל אזרחיות ו SpaceIL

SpaceIL, עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל מפתחות יחד את החללית הישראלית הראשונה לירח, שאם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, תשוגר עוד השנה. השיגור צפוי להתבצע על גבי טיל שיגור של ענקית החלל האמריקנית, SpaceX ומיועד לרבעון הראשון של 2019. לאחר מסע של כחודשיים בחלל, צפויה החללית לנחות נחיתה היסטורית על הירח ובכך תצרף את מדינת ישראל למועדון היוקרתי שבו חברות כיום רק שלוש מעצמות העל: ארה"ב, בריה"מ לשעבר וסין, שהצליחו להשלים הישג זה עד היום.

השימוש בפלטפורמות שיגור אזרחיות, של חברת SpaceX במקרה הזה, מהווה חידוש מרכזי תחום שיגורי החלל בחמש עשרה השנים האחרונות. תחום שבעבר היה נחלתן הבלעדית של מעצמות, בהמשך של מדינות נוספות, הפך והתפתח כתחום אזרחי בולט. נושא תיירות החלל, תחום הנמצא בראשיתו בתקופתנו, יזכה קרוב לוודאי לסיקור נרחב בחגיגות השלושים של המגזין.

 

פלוטו

מאז שהתגלה בשנת 1930 נחשב פלוטו לכוכב הלכת התשיעי במערכת השמש. אולם, לאחר 76 שנים, בכנס העולמי של האגודה העולמית לאסטרונומיה (IAU) שהתקיים בקיץ 2006 בפראג, הוחלט לשנות את סיווגו של פלוטו ולהגדירו ככוכב לכת ננסי. תרמו לכך מספר סיבות: פלוטו נחשב לקטן ביותר מבין כוכבי הלכת במערכת, מסלולו אקסצנטרי, ואולי חשובה מכולן, גילויו של אריס, הגדול מפלוטו, בשנת 2003.

לפלוטו חמישה גופים שמוגדרים כירחים (כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס). דווקא הגדול שבהם, כארון, מאתגר את ההגדרה של ירח כפי שאנו מכירים. בגלל ממדיו, הקרובים יחסית לאלו של פלוטו, יוצרים השניים מערכת זוגית ייחודית במערכת השמש, בדומה למערכות כוכבים זוגיות (Binary Stars). אולם בהיעדר הגדרה אחרת, נחשב עדיין כרון כירחו של פלוטו. בין השניים קיימת נעילת גאות ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד. חשבו על כך שבמקרה של כדור והירח הירח הוא זה שתמיד מפנה את אותו צד לעבר כדור הארץ.

לאחר מסע שארך כתשע שנים וחצי, שלחה בשנת 2015 הגשושית הראשונה שהגיעה לחקור את פלוטו, ניו הורייזונס של נאס"א, צילומים מרשימים שמראים את פלוטו וירחיו כפי שלא נראו מעולם. אולם מעבר לקרבה אל פלוטו והכרה מעמיקה הרבה יותר מאשר הייתה לנו אי פעם אודות מאפייניו, אי אפשר שלא להתרשם מהיכולת הטכנולוגית פורצת הדרך שמלווה אותנו בעשורים האחרונים ואשר מאפשרת פריצות דרך מדעיות בקצב מעורר התפעלות. גם מבלי להיות אסטרופיזיקאים, די להתבונן בהשוואת הצילומים של פלוטו העומדים לרשותנו בשנים האחרונות כדי להבין איזה הבדל עצום מביאה ניו הורייזונס בטווח זמן קצר ביותר.

 

ומה צפוי להתרחש בעתיד?
שפע משימות חלל, חלקן כבר שוגרו ואחרות עתידות להיות משוגרות בקרות, מסעות אנושיים אל הירח ואל מאדים, אולי אפילו הקמת מושבה בחלל, תיירות חלל ולא פחות חשוב, הבנה מדעית עמוקה יותר של שלל תופעות שיתקבלו מניתוח כמות אדירה של נתונים שהגיעו ממשימות המחקר השונות. יש למה לצפות!

אהבת?
שתף עם חבריך