"אקולוגיה מעולם אחר"

בּדְיוק כמו על פני כדור הארץ, עלינו לשמור על הסביבה מתחת לקַרחונים, וגם בחלל החיצוֹן. איך עושים את זה? חושבים היטב לפני ביצוע כל פעולת חֵקר בסביבה שיכולות להיות לה הַשלכוֹת לא צפויות. סוף מעשה במחשבה תחילה.

אנו יודעים בוודאות שהתנהלות לא אחראית של האדם פוגעת במערכות רבות בכדור הארץ. זיהום אוויר ושרפת דלקים מאובנים (פחם, נפט ותוצריו ועוד) מובילים לתחלואה חמורה, מעצימים את אפקט החממה ובעקבותיו את שינוי האקלים, ומדלדלים מאוד את משאביו הטבעיים של כוכב הלכת שלנו.

בצד פעילויות אלה, שאינן מתחשבות בסביבה ופוגעות בה ונעשות למרות הבנת התוצאות, יש גם דוגמאות לפגיעה בלתי הפיכה בסביבה, הנגרמת בגלל אי-הבנה מספקת של המערכת האקולוגית שאנו חיים בה. לעתים התערבות האדם במערכת זו עלולה להוציא אותה מאיזון, לשנות את המשתנים שהיא נתונה בהם במשך שנים רבות ולעשות ממנה משהו אחר.

הסדקים שנראו על פני אירופה – ירחו של כוכב הלכת צדק – הם דוגמא מצוינת לכך.

סודות שממתינים להתגלות

זה כמה עשורים בני האדם חוקרים את גרַּמי השמים בדרכים שונות: האדם כבר דרך על הירח, גשָּוֹשיות מתרוצצות על פני מאדים, כוכבי הלכת השונים במערכת השמש נחקרו, ופניהם של ירחים של צדק ושבתאי הם קרקע נפלאה לסודות שרק ממתינים להתגלות. אולם גם בעולמות רחוקים עלינו להיזהר שלא לגרום נזק לסביבה, גם אם כל שאנו מעוניינים הוא לקדֵם את המדע וללמוד על היקְום.

כמו שסיפרנו במדור זה בעבר, על ירחו של כוכב הלכת צדק – אירופה – נראים סדְקָים משוּנים. ככל הנראה, מערכת הקווים הענפֵה המכסַָה חלקים נרִחבים מפני השטח של הירח הם חֲריצים במִשטחי קרח. המדענים סוֹברים שזרְָמים של קרח מוּפשר למֶחֱצהָ מעורב עם חומר סַלעי פּוֹרצים דרך שִכבת הקרח, ועם פּריצתם הם קוֹפאים בשל הטֶמפּרטוּרה הנמוכה השׂוֹררת על פני השטח.
הסיבה לכך שהמים נותרו נוזליים בשכבה עבה מתחת למַעטֲֶה הקרח אינה ברוּרה, אוּלם קיימות כמה הַשערוֹת: אֵנרֶגיית החום מתנוּעוֹת הגאֵוּת והשֵפל הפנימיות הנגרמות בהשפעת צדק; הִתפּרקוּת יסודות רַדיוֹאַקטיביים בתוך הירח (תהליך דומה לזה שמתרחש בכדור הארץ) או בשל חום שנוצר בתקופה מוּקדמת, שאז כנראה היה חם הרבה יותר בירח אירופה. מבחינת המדע, אפשרות הימצאותם של מים במצב צבְירה נוזלי בירח אירופה עשויה להביא לאיתוּרם של חיים – אם תתממש תגלית זוֹ, היא עשויה להביא לשינוי ניכר בהבנת מקור החיים על כדור הארץ ובאפשרות שקיימים חיים בעולמות אחרים. אך כאשר תנחת גשָּוֹשית על פניו של הירח ותשאב ממנוּ מים לראשונה, ייתכן שיהיו לכך הַשלכוֹת שאינן ידועות לנו.
זיהום המים והבאת חיידקים שאינם מוּכּרים לנו חזרה לכדור הארץ הם דווקא השלכות שאנו יכולים לתת עליהן את הדעת, אבל ניתן בהחלט להניח שיש אחרות, ועליהן בשלב זה אין לנו כל מידע.

לשחרר מים כלואים

כמו הירח אירופה שבחלל החיצון, גם באגם ווֹסטוֹק שבאַנטַרקְטיקה נתגלתה תופעה דומה. בשנת  1996 זיהו חוקרים רוסים וחוקרים בריטים שעובדים בתחנת המחקר ווסטוק, הממוקמת במרכז היבשת הקפואה אנטרקטיקה, גוף מים נוזלים מתחת לקרחון שעוֹמקו יותר משלושה קילוֹמֶטרים. בדיקות סֶסמיוֹת הראו שמדובר באגם גדול מְמַדים – אוֹרכּו כ־ 225 קילומטרים, רוחבו כ־ 48 קילומטרים, ועומקו שלושה קילומטרים.
מים במצב נוזלי מתחת לקרח באנטרקטיקה הם עניין מרתֵק מכיוון שמדובר באזור שהטמפרטורה הממוצעת בו על פני השטח היא 50 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. החוקרים משערים כי בלחץ הקרחון, הקרח בתחתיתו משתנה למים. בדיקות שנעשו בקרח מלמדות שווסטוק הוא אגם קַדמוֹן שגילוֹ עשוי להגיע ליותר ממיליון שנה. דמיינו מה יקרה אם נשחרר מים שהיו כלואים במשך מאות אלפי שנים, ואולי אף מיליוני שנים – אילו צורות חיים נגלה? מה נוכל ללמוד על אֵבוֹלוּציה של מיקְרוֹאוֹרגנָיזמְים שהיו מנותקים במשך זמן כה ממושך מהסביבה? ידוע שחיידקים שונים יכולים לשרוד בטמפרטורות נמוכות במיוחד, וכבר נמצאו כאלו שאינם מוכרים לאדם בקרח שנדִגם באזור תחנת המחקר ווסטוק.
אולם חשיפת האגם לעולם החיצוני עלולה להביא לתוצאות הַרסניוֹת שאין לנו אפשרות לחזוֹת אותן, הן לאגם עצמו, שעלול להזדהם, והן להתפשטותם של חיידקים שאינם מוכרים לנו בחלקים אחרים של כדור הארץ. לכן בכל הקידוחים שבוצעו הִקפידו המדענים שלא להגיע אל שכבת המים אלא נעצרו עשרות מטרים של קרח מעליה, ובכך הגנו על האגם מפני זיהום ופגיעה בלתי הפיכה.

אנחנו רק אורחים

בשנים הבאות צפוי שיתפרסמו עוד ועוד תגליות על אוֹדות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ייחקרו לעומק גרַּמֵי שמים קרובים יותר וייבּדקו הקרקעות והימים של ירחים רחוקים. בדיוק כמו על כדור הארץ, כך גם בעולמות אחרים, שמירה על איכות הסביבה מתחילה בהבנה שאנו אורחים במקום, ועלינו לחשוב היטב לפני כל פעולה משום שיכולות להיות לה השלכות שאת חלקן אי אפשר לצפות.

אהבת?
שתף עם חבריך